החלטה בתיק ס"ע 1008-12-11

בפני בית הדין בקשת המבקשת, מורה, למתן צו עשה זמני לפיו תועסק המבקשת בעבודתה בבית ספר "אלסלעה", בבית הספר של הבנות ולא בבית הספר של הבנים.

המשיבים טענו כי שיבוצה של המבקשת כמורה בשנת לימודים זו היא על פי דין וכי אין הצדקה להעברתה בשנת הלימודים הנוכחית ,אף כי ציינו כי ככל שיתאפשר ישתדלו בשנה הבאה.

העובדות

1. המשיב 1 - (להלן בית הספר) הינו מקום עבודתה של המבקשת. המשיב 2 הוא משרד החינוך האחראי על בית הספר ועל המורה (להלן: משרד החינוך).
2. המבקשת היא מורה שהוכשרה ללמד כיתות יסודי ועובדת ברצף בבית הספר גם בחטיבת הביניים אך לא רק בה, מס' שנים.
3. לקראת פתיחת שנת הלימודים ביום 27/8/11 נמסרה למבקשת הודעה על ידי מנהל בית הספר לפיה עליה ללמד כיתות א'-ו' באגף הבנים בכל המקצועות, לרבות אלו שלא בהתמחותה.
4. משרד החינוך בתיאום עם בית הספר החליט לפצל את בית הספר לשתי יחידות, יחידה שמלמדת בנים ויחידה שמלמדת בנות. שני האגפים נשארו באותו בניין ובצמידות אולם כל יחידה מנוהלת באמצעות הנהלה שונה ונושאת סמל מוסד אחר.

אגף הבנים  נשא את סמל המוסד המקורי וכלל רק את כיתות א' עד ו'. אגף הבנות קיבל סמל מוסד חדש, ובו כיתות למוד מכיתה א' עד ט'.

5. חלק מהמורים נותרו בבית הספר המקורי וחלק עברו לבית הספר עם הסמל החדש.
6. שכרה  ומעמדה של המבקשת לא נפגעו עקב השינוי, גם לא הורדו לה שעות לימוד (פרו' עמ' 2 שו' 8-16) . כמו כן המשיכה ללמד אנגלית המקצוע אותו לימדה קודם.
7. בחודש העבודה האחרון נעדרה המבקשת 27 יום בגין מחלה.

המחלוקת

האם יש לחייב את המשיבה  להעסיק את המבקשת במסגרת בית הספר לבנות , אם לאו.

טענות המבקשת

1.      המבקשת טענה כי לימדה אנגלית לאורך כל תקופת עבודתה, בחטיבת ביניים ז'-ט', בנות , ואף היתה הרכזת של חטיבת הביניים באנגלית. לטענתה תנאי העסקתה החדשים אשר לפיהם היא תלמד רק בנים ורק ביסודי בנים מהווים פגיעה.

2.      עוד טענה כי לא ניתנו ממשרד החינוך וממקבלי ההחלטות נתונים או נימוקים כיצד חילקו את בית הספר, ועל איזה בסיס בחרו ואיך בחרו בסמל מוסד ישן או חדש.

3.      למבקשת לא היה ידוע היכן תתחיל ללמד עוד בתחילת השנה. במשך חודשיים עד חופשת הסוכות ניהלה המבקשת ו-5 המורות את מאבקן בעצמן מול מח' כוח אדם ושם הובטח להם שיימצא הפתרון לבעייתן.

4.      בשתי מורות אחרות התעורר ספק בליבן לגבי אמינות משרד החינוך ונכונותו לספק להן פתרון, ועתרו לבית הדין ואכן משרד החינוך הצהיר שהוא מכיר בבעיה הכוללת (5 מורות) והבטיח לפתור אותה מבלי לתת העדפה לאלו שפנו לבית המשפט. חרף זאת, ל-4 מורות היותר ותיקות מבין ה-5 -נמצא פתרון על סמך הותק לפי תצהירו של המפקח, ואילו המבקשת נותרה ללא כל מענה וללא כל הבטחה.

5.      המבקשת טענה כי לא היו הנמקות לתזמון ולתיעדוף. על פי הנוהל (להלן: הנוהל )(נספח ד') יש להעביר את בעלי הוותק הנמוך ואילו במקרה זה העבירו את בעלות הוותק הגבוה והיא נותרו בבית הספר הישן עם בעלות הוותק הנמוך. למעשה העבירו מורות עם וותק גבוה משלה ועם וותק נמוך משלה לבית הספר של הבנות והיא נותרה בתווך בבית הספר של הבנים.